#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שלח.
מדוע בערוגה ו' 1) מותר לזרוע אמצעי ושברוחות
יחדיו והרי אין ג' טפחים בין זרע לזרע 2) לא אמרו שיכול לזרוע ט' זרעים? "	"כתבו התוס' (ד""ה וקים):<br>1) שר""ת תירץ דאמות של
כלאים שוחקות. ור""י תירץ [וכ""כ רש""י] דה""נ גמירי דחמשא בשיתא לא ינקי עם מקום
הזרעים.<br>2) א. דבכולי האי הוי ערבוב ב. דאז לא היה יכול לזרוע אלא גרעין אחד מכל מין ומין
אבל בחמשה זרעונים יכול לזרוע מארבע מינים הרבה לכל רוח [וכ""כ רש""י] ג. פן לא ידקדק לזרוע ממש בסוף ג' טפחים ויש לחוש ליניקה
אבל בה' אין צריך לדקדק אלא בגרעין האמצעי."	שבת תוס' פה. 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שלט.
מדוע הזורע כלאים אינו לוקה שתים משום לא תזרע ומשום לא תסיג
גבול? "	"תירצו התוס' (ד""ה לא) דאין לוקים משום דלא תסיג גבול איירי נמי בהסגת גבול
ממש ואין לוקים בלאו שניתן להשבון ועוד דהוי לאו שבכללות. [ועי' במהר""ם דלרש""י לא קשה כלל, שרש""י
פירש לענין שלא יטע סמוך למיצר חבירו ולא לענין כלאים]."	שבת תוס' פה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמ.
שמואל אמר ערוגה בין הערוגות שנינו 1) והרי יש
גזירה שמא ימלא את הקרנות 2) והא קא מיתערבי בהדדי? "	"1) רש""י כתב ששמואל לא גזר שמא ימלא את הקרנות.
והתוס' (ד""ה ושמואל) תירצו דשמואל סבר שיש ראש תור
בערוגה.<br>2) תירצה הגמ' בנוטה שורה לכאן
ושורה לכאן. רש""י פירש ממשיך של רוח זו בצד קרן מזרחית צפונית ושל רוח זו לצד מערבית דרומית, וכן כולן
להרחיקן שלא יהיו זה כנגד זה. והתוס' (ד""ה בנוטה ) פירשו בנוטה שער ערוגה זו לתוכה וזו לתוכה."	"שבת פה:
ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמא. הנוטע שתי שורות של קישואין שתי שורות של דילועין שתי שורות של פול המצרי מותר ושורה
אחת של קישואין ושורה אחת של דילועין ושורה אחת של פול המצרי אסור 1) מדוע 2) ומדוע אינו
קשה על רב אשי דאמר הפקיע תלם אחד על פני כולה אין עירובו מבטל את השורה? "	"1) רש""י פירש דשתי שורות חשיבי למיהוי שדה לנפשייהו
והוי היכרא דכל מין ומין מילתא באפי נפשיה, שורה אחת מכל מין הוי עירבוב דלא חשיבא כל חד שדה לנפשה. והתוס'
(ד""ה איתיביה) פירשו דשתי שורות של דלועין מפסיקין בין
קישואין לפול המצרי, דקישואין ודלועין לא הוי כלאים דמינכרי, וכן דלועין ופול המצרי מינכרי אבל קישואין ופול
המצרי הוו כלאים, אבל שורה אחת של דלועין לא מפסקה בין קישואין לפול המצרי.<br>2) שאני התם דאיכא שראכא.
רש""י פירש דהתם זמורותיהן ארוכות ומתערבות הרבה מלמעלה ונראה ערבובן במקומות הרבה. והתוס' (ד""ה איתיביה) פירשו דהתם הם גדולים וגסים ואילו הכא בזרעונים
דקים דלא מבטלי עומק התלם ומפסיק."	שבת פה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמב.
האם אפשר למלא את כל שדהו ערוגות וכיצד? "	"לרב אי אפשר משום גזרה שמא
ימלא את הקרנות וס""ל דאין ראש תור בערוגה. לשמואל אפשר בנוטה שורה לכאן ושורה לכאן וכדלעיל תשובה שמ. לר'
יוחנן עושה כל ערוגותיה ששה על ששה ועוגל בה חמישה וממלא קרנותיה כל מה שירצה, לרש""י עוגל בכל ערוגה ה'
וזורע בעוגל מין אחד וזורע חצי טפח הסובב את כל ערוגה וערוגה משאר מינים, ולתוס' (ד""ה אמר ר' יוחנן) עושה ערוגה ו' על ו' ובתוכה מרבע עוד ה' על
ה' ועוגל בתוך הריבוע הפנימי וימלא העוגל במין א' ובקרנות ריבוע הפנימי יזרע מין א' בכל קרן וקרן. ומיירי לר'
ינאי דמחריב בין הביניים, לרש""י שאינו זורע את הגבולין ולתוס' (ד""ה הא)
שמניח חצי טפח הסובב ריבוע הפנימי הכל חרב, ולרב אשי מיירי שאם הערוגות היו זרועין שתי
זורע בין הביניים ערב."	שבת פה. - פה: ותוס'		
